אמת של תורה באלול, אמת משה בתשרי
אני לדודי ודודי לי ראשי תיבות אלול, ומביא האדמו"ר הזקן בדיבור המתחיל זה כי באלול מאירות י"ג מידות הרחמים והראשונה שבהם א-ל, הנה אלול בגמטריא סידורית ( א=1 + ל=12 + ו=6 + ל=12) = 31 = א-ל
ובהמשך מבאר כי אני לדודי עבודת האדם זמנה באלול, ולאחר מכן דודי לי התגלות הקב"ה היא בתשרי.
ומביא על זה משל ממלך בשדה, שבכללותו כולל ארבעה פרטים, שלשה מהם בחדש אלול, ואחרון בתשרי בראש השנה ויום הכפורים.
והנה בשיחות ומאמרים מביא הרבי חמשה ראשי תיבות המתאימות למשל המלך בשדה, שלש מהם מתאימות לחדש אלול, ושתים לתשרי.
במקביל נבאר כי עבודת חודש אלול מתאימה לאמת של תורה, ועבודת חודש תשרי ומשך כל השנה אחריה מתאימה לאמת של משה.
סיבת היות קול עיקר שלושת העניינים, צום קול ממון
הנה קודם כל למה נקרא לחמשת העבודות בשם כולל הנקרא קול, הרי בתפלת נתנה תוקף כנגד העבודות שהתחלנו באלול שהם תשובה תפלה וצדקה, נאמר צום קול ממון שחשבונם שוה זה לזה ,136 ולמה נאמר כי קול הוא המייחד את כולם.
הנה על פי הפשט נוכל להכריע, כי צום אין באלול, ובראש השנה ויום הכפורים שהם ימים טובים, ובהם אנו מזכירים את שלושת העבודות, ממון הוא מוקצה, לכן קול נשאר פנוי לכל הימים, הן לאלול והן לתשרי.
ועל פי החסידות המבוסס על הקבלה קול נמשל לאור הממלא, שהוא מדוד, שהוא שם י-הוה (ראה המשך תער"ב ע"מ תצ"ז), והוא ממלא כל הכלים, שלכל אחד מהם שייך שם אחד מהשמות שאינם נמחקים, והנה כלי התפארת מיוחס לו שם המפורש י-הוה, וככל הכלי גם האור הממלא אותו הוא י-הוה, יוצא מכך כי שם זה יכול להיקרא או על שם הכלי, או על שם האור המשותף לכל הכלים, והיות והקול הוא משל לשם המפורש גם הוא יכול לשמש חיות לכל עבודה, וגם להיות עבודה בפני עצמה. וכפי שהרמז בתיבה קול עצמה, שערך המלוי שלה שוה לתיבה עצמה, המלוי קוף וו למד => (וף = 86 , ו = 6, מד = 44) = 136 = קול.
אלול רומז על שלשה קולות כנגד שלושת העבודות שבו
הנה אלול חשבון בינה = 67, והבינה נקראת תשובה (פרדס שער כ"ג פרק כ"ב) הנה הבינה היא אם הבנים כוללת את ששת המידות ומלכות, שם הבינה י-הוה (נקראת א-להים), ששת המידות נקראים השם מ"ה, ומלכות השם המיוחס לה א-דני, הנה צירוף שלושת השמות, י-הוה + מ"ה + א-דני = 26 + 45 + 65 = 136 = קול, הנה בכללות אלול ירמוז לקול שהיא עבודת התשובה, וכן לכל אחד משלושת העבודות בפרטות. כי ריבוע תיבות אלול כזה, א אל אלו אלול = 136 = קול, וכן אלול במלוי התיבות, אל"ף למ"ד וא"ו למ"ד = 272 = 136 + 136 = קול + קול, הנה מצאנו כי אלול ירמוז על שלושה קולות, אחד בריבוע התיבות, ועוד שנים במלויו. שלושת העבודות של אלול.
קול ירמוז לעוד שני עניני קולות בתשרי
וכן בתיבה קול ירמוז על שני קולות כפי שביארנו שהקול במלוי אותיות התיבה עולה פעמים קול, והם כנגד שתי העבודות התשובה בתשרי. ועתה נבוא לבאר כל אחת מן העבודות על הסדר.
אלול
ראשי תיבות ראשון
הנה הראשי תיבות הראשון הוא, "איש לרעהו ומתנות לאביונים" ר"ת אלול. שזהו ענין הצדקה, וקאי גם על כללות המצוות, כידוע ש"צדקה" נקראת בשם מצוה סתם(תניא פרק ל"ז מח, ב), וכללות המצוות נקראים בשם צדקה (תורה אור מקץ לח ג. ועוד). והיא כנגד עבודת קבלת עול, ובמשל של מלך בשדה, היא היציאה לשדה לקבל פני המלך, והיא יראה תתאה, ובנשמה היא כנגד דרגת הנפש, ובאותיות השם בן ארבע, היא ה' אחרונה, והוא עבודת הצדקה שהיא ממון, ובלבוש הנשמה מעשה.
ראשי תיבות שני
הנה ראשי התיבות השני הוא "אני לדודי ודודי לי" והוא כנגד התעוררות המדות, ובמשל המלך בשדה הוא מקבל התעוררות זאת בסבר פנים יפות, שזה ענין אהבה זוטא (אהבה קטנה, אהבת המדות) (מאמר אני לדודי ה' תשל"ב), וכן הרמז בפנים יפות שהוא כנגד המדות, כי יפות לשון יופי = 106 = קו, שקו היא צורת ו', וכן לאור המדוד שהוא מעט ביחס לאור אינסוף המקיף, לכן נקרא אהבה זוטא מקבל בסבר פנים יפות, היות שהיא מועטת ביחס לאהבה רבה, שהוא חלק המשל הבא כפי שיבואר. הנה ר"ת אלו עבודת התפלה הקשורה עם המדות, ובמשל ממלך בשדה הוא, מקבל בסבר פנים יפות, והיא אהבה זוטא (קטנה), ובנשמה היא כנגד הרוח, ובאותיות השם בן ארבע היא ו', והיא עבודת התפלה שהיא קול, ובלבוש הנשמה מידות(דיבור).
"אני לדודי ודודי לי" כללות כל ראשי התיבות השייכים לאלול
ולכן מובן מדוע ראשי התיבות מהפסוק "אני לדודי ודודי לי" הם העיקריות לאלול ולתשרי, היות ויחסנו ר"ת אלו לאות ו' שעיקרה ספירת תפארת, שהשם המיוחס לה הוא י-הוה, והיות וכפי ששם י-הוה וקול הם פנימיות הספירות והעבודות ומשותפים לכולם כפי שביארנו, אף על פי שיש להם גם ספירה פרטית וענין פרטי, היות ותפלה וקול שקולים לעבודה "אני לדודי ודודי לי", לכן יש לומר שהוא שקול לעניין הקול ושם י-הוה, כפי שהם משותפים לכולם, כך גם "אני לדודי ודודי לי" משותף לכל ראשי התיבות של אלול ותשרי, אף שיש לו גם עניין פרטי.
ראשי תיבות שלישי
הנה ראשי התיבות השלישי הוא "אנה לידו ושמתי לך" היא תשובה עילאה (מאמר אני לדודי ה' תשל"ב), והיא תשובה של תורה מה ערי מקלט קולטין אף דברי תורה, והובא בתנא דבי אליהו אדם עבר עבירה ונתחייב מיתה למקום מה יעשה ויחיה אם היה רגיל לקרות דף אחד יקרא ב' דפים לשנות פרק א' ישנה ב' פרקים וכו', וכן תשובה עילאה בא"ט ב"ח עולה חשבון תורה קרדחנ לצעטנ = 611 = תורה, וכפי המובא באגרת התשובה, ה"א עילאה – תשובה עילאה (אגרת התשובה פרק ד), וכידוע שה"א עילאה היא כנגד הבינה. והמשל המלך בשדה הוא, ומראה פנים שוחקות(מאמר אני לדודי ה' תשל"ב), ושוחקות הוא לשון שחוק = 414 = אור אין סוף, המראה פעולת אור אין סוף בתשובה עילאה, ובנפש היא דרגת הנשמה, שנאמר ונשמת ש-די תבינם(איוב לב ח'). הנה לנו כי ר"ת מהפסוק השלישי "אנה לידו ושמתי לך", היא תשבוה עילאה, המיוחסת ל-ה' עילאה של שם בן ארבע, הבאה מן התורה, ובלבוש הנשמה מחשבה.
התכללות שלשת ראשי התיבות עולה חשבון אמת
הנה כל שלושת ראשי התיבות לפי מעלותיהם מלמטה למעלה, בלבושים, בספירות, ובאותיות השם.
איש לרעהו ומתנות לאביונים, בלבושי הנפש – מעשה, בספירות – מלכות, ובאותיות השם – ה' אחרונה.
אני לדודי ודודי לי, בלבושי הנפש – מדות (דיבור), בספירות – זעיר אנפין (ששת המידות), ובאותיות השם – ו'.
אנה לידו ושמתי לך, בלבושי הנפש – מחשבה, בספירות – בינה, ובאותיות השם – ה' ראשונה.
וכן התחלקות שלושת ראשי התיבות לשלושת הקוים, חסד גבורה, ורחמים, שהם מקבילים לעמודים שעליהם העולם עומד.
איש לרעהו ומתנות לאביונים, קו החסד, שהוא עמוד גמילות חסדים.
אני לדודי ודודי לי, קו הגבורה, שהוא עמוד העבודה, שהיא תפילה אשר תיקנוה כנגד עבודת הקורבנות.
אנה לידו ושמתי לך, קו הרחמים, כנגד ספירת תפארת, שהוא עמוד התורה.
הנה שלושת המעלות בהתכללותם עם שלושת הקוים, יעלו חשבון שלוש פעמים שלוש חשבון תשע.
והנה שלשת הקוים הם כללות שבעת המדות, ושאר המדות הם ענפיהם. והיות והמידות כלולות כל אחת מכולם. לכן חשבון התכללותם עולה, שבע פעמים שבע חשבון ארבעים ותשע.
והנה כאשר נכלול התכללות ראשי התיבות מצד מעלתם והקוים שהם משמשים, אשר יצא חשבונם תשע, עם התכללות המדות אשר יצא חשבונן ארבעים ותשע, יצא לנו חשבון תשע פעמים ארבעים ותשע, העולה חשבון 441 שהוא חשבון אמת.
הנה יוצא כי אמת זאת היא אמת של תורה, כי מצד המעלות, בינה העליונה מכולם, כוללת כל מה שמתחתיה, ובראשי התיבות השלישי שהוא כנגד "אנה לידו ונתתי לך", ביארנו כי מציאות הבינה בענין זה הוא מציאות של תורה. וכן בקוים ביארנו שקו זה הוא כנגד התורה, והוא כנגד ספירת תפארת שהוא קו האמצעי, שהוא התכללות כל שלושת הקוים כידוע בקבלה ובחסידות. מכאן יוצא שכללות החשבון הוא חשבונה של תורה והוא אמת.
וכן היות ובינה השם המיוחס לה הוא י-הוה (בניקוד א-להים) וכן תפארת השם המיוחס לה הוא י-הוה, לכן אמת זאת היא גם אמת י-הוה, ככתוב, ואמת י-הוה וגו' (תהילים קי"ז ב').
אמת משה מה היא
הנה על משה נאמר, משה אמת ותורתו אמת (בבא בתרא עד ע"מ ב). הנה עד כאן ביארנו אמת התורה, שהיא תורת משה. ומכאן יש לחקור מה היא האמת של משה, שעליה נאמר משה אמת, שהיא אמת נוספת על אמת התורה.
הנה בספר במדבר פרק כ"א פסוק כ"א, אשר כ"א פעמים כ"א עולה חשבון 441 = אמת, נאמר "וישלח ישראל מלאכים", הנה רש"י על המקום שואל שאלה, פעמים בענין זה נאמר ישראל, ופעמים משה, ולבסוף מסקנתו, "שמשה הוא ישראל וישראל הם משה לומר לך שנשיא הדור הוא ככל הדור. כי הנשיא הוא הכל".
הנהגה המגלה כי אמת משה היא ישראל
הנה בשמות פרק ל"ב פסוק ל"ב נאמר "ועתה אם תשא חטאתם, ואם-אין מחני מספרך אשר כתבת".
הנה אם תשא חטאתם בא"ל ב"ם לב כיל קרלכב = 444 = מדת.
ואם-אין במילוי אותיות ואו אלף מם - אלף יוד נון = 441 = אמת. דהיינו הכתוב רמז לנו כי כאן נמצאת מדת האמת של משה. ומה היא מידתו.
מלוי אותיות "ואם-אין" מראה מה היא כוונת האמת
הנה מלוי התיבות מראה את פנימיות כוונת האמת ואם-אין כזה, או לף ם - לף וד ון = 333 = שלג. דהיינו מדת האמת של משה אומרת, אם תשא את חטאתם ותלבין אותם כשלג מוטב. ואם-אין. ואם אינך הולך אחר מדת האמת שלי ומלבין חטאותיהם של ישראל כשלג. מחני נא, בריבוע אותיות "מ מח מחנ מחני מחני נ מחני נא" = 611 = תורה, מחני נא ואיני חפץ להיות נזכר בתורה כזאת, שאינה מלבינה חטאים כשלג.
הנה פסוק זה רומז באופן שאין משתמע לשני פנים מה היא מדת האמת של משה.
סימן על גלוי דרגת היחידה בנפש
ולאחר ביאור זה הנה אחוז סימן זה אשר אבארו, ותדע היכן שתמצאנו, כי הוא מראה על אמת משה וישראל.
הנה סימן זה הוא כפל הפרק בפסוק שהוא, ל"ב פעמים ל"ב = 1024, שהוא גילוי דרגת היחידה שבנפש שהיא הדרגה החמישית, מחמשת הדרגות שהנפש נקראת בהם. והראיה לכך היא מחידושי האר"י הקדוש יבמות קכ"ב א', בבואה דבבואה לית להו. דהיינו שזהו גילוי דרגת היחידה שאין ללאומת זה אחיזה בה. והנה בבואה * ד * בבואה = 16 * 4 * 16 = 1024 = ל"ב פעמים ל"ב שהיא דרגת היחידה והיא לב ליבו של משה שהוא ישראל.
דודי לי ראש השנה ויום הכפורים
והנה "דודי לי" חלקו השני של ראשי תיבות אלול, הוא גלוי היראה עילאה הבאה כתוצאה מעבודת התשובה של חדש אלול, כי יראה זאת אין בכח האדם לבוא בכוחות עצמו אלא ע"י גילוי מלמעלה (מאמר אני לדודי ה' תשל"ב). לכן פסוק המתאים לראש השנה שבו מתגלית היראה עילאה, מקדים בתיבות, "ומל י-הוה א-להיך" שמראה כי גלוי זה בא מלמעלה מצד השם, ולאחר מכן באים ר"ת "את לבבך ואת לבב", שהם ראשי תיבות אלול להראות כי המשכה זאת באה כתוצאה מהעבודה של חדש אלול. וחלק המשל ממלך בשדה המתאים לראש השנה הוא "בבואו להיכל מלכותו", שזה ענין גלוי יראה עילאה, שהיא כנגד י' של השם, ובנפש היא דרגת חיה, והקול המתאים לה הוא קול השופר של ראש השנה.
ראשי תיבות החמישי
הנה ראשי תיבות החמישי הוא "להוי' ויאמרו לאמר אשירה", הנה ר"ת זה מדבר על הגאולה(שם) הבאה על ידי משיח שענינו היחידה הכללית. ודרגה זאת מתגלית ביום הכיפורים.
והיות והוא הראשי תיבות החמישי ירמוז גם הוא בעצמו, בהיותו חמישי, על גלוי דרגת היחידה, היות ו-אלול הוא תיבה בת ארבעה אותיות, וכל ראשי התיבות הם גלוי ענין פרטי, הנה התכללות כולם הוא לפי חשבון כפילתם כך 4 * 4 * 4 * 4 * 4 = 1024, שמפר זה כפי שביארנו מרמז על דרגת היחידה, ובמשה ענין זה הוא, משה אמת.
יום הכפורים בקדש קדשים
מדות הארון רומזים על ה-יחידה וחשבון הקול היוצא מבין הכרובים
הנה נבוא לחקור את מידות שטח דפנות הארון על בסיס ארבע שהוא כנגד ארבעת אותיות השם, כך שכל אמה תחשב ארבע. הנה רוחב כל דופן מדופני הארון הוא אמה וחצי, היות ורוחב הארון הוא אמה וחצי, וכן גובה הארון גם כן אמה וחצי. ואורך הארון שתים וחצי אמה. אם נחבר את רוחב או גובה הארון עם אורכו נקבל ½1 + ½2 = 4, הנה את מספר הבסיס האמה שהוא 4 נעלה בחזקת סכום האמות, נקבל 4 * 4 * 4 * 4 = 256, והוא שטח כל דופן. והנה לארון יש ארבע דפנות אורך שתים מן הצדדים ושתים למעלה ולמטה, הרי ארבע. כדי לקבל שטח כל הדפנות, נכפול את שטח דפנה אחת בארבע, כך 4 * 256 = 1024, הנה ראינו כי חשבון ארבעת דפנות אורך הארון מרמזים על היחידה שמספרה עולה 1024 כפי שביארנו.
חשבון הקול היוצא מבין שני הכרובים
הכלל שנשתמש בו לבוא לחשבון הקול, כך הוא.
כל מקום שיצא לנו תוצאת חשבון 16, נבצע עליו פעולת סידרה חשבונית כזאת, 16+15+14+13+12+11+10+9+8+7+6+5+4+3+2+1 = 136 = קול, כך שאם נאמר סדרה של 16, הכוונה תהיה 136 שהוא חשבון קול.
הנה גובה ורוחב הארון הוא אמה וחצי כל אחד, שהם שלושה אמות ביחד, הנה לקבל שטח דופן שבצד הארון, נעלה בחזקת שלוש את בסיס האמה שהוא 4, כך 4 * 4 * 4 = 64, הנה זהו מספר הכנפים שלכל חיה שבמרכבת יחזקאל (רש"י יחזקאל א' ו') , וכן רומז לשלושת עבודות השיכות לחדש אלול, שהרי כל שלשת ראשי התיבות הן בני ארבעה תיבות, לכן חשבונן 4 * 4 * 4 = 64, כחשבון שטח דפנים שבצד הארון.
הנה שנחלק שטח דופן צידי שהוא 64 בשטח ארבעת דפנות האורך שהוא 1024, נקבל 64 / 1024 = 16. הנה ביארנו כי סדרה של 16 עולה חשבון 136 שהוא חשבון קול, והוא הקול היוצא מבין שני הכרובים, והוא הקול המדבר עם משה (במדבר ז' פ"ט).
וזהו גם סוד דיבור המלאכים והשרפים והכרובים, לפי תרגום יהונתן(ישעיה ו' ג') ומקבלין דין מן דין (מקבלים זה מזה). הנה דין = זה מזה = 64, שהוא מספר הכנפים לכל כרוב, שבהם מדברים, והקול יוצא מבינם.
וכן נרמז קול זה משתי ראשי התיבות של חודש תשרי, שגם כאן הם בני ארבעה תיבות, לכן חשבונן 4 * 4 = 16, וכבר ידעת כי סידרה של 16 עולה חשבון קול, והוא יוצא מהיראה עילאה שבראש השנה, וענין היחידה שביום הכפורים כאשר כבר ביארנו עניינם.
עד כאן סדר מחילת העוונות שהיא אמת משה, הבאה מתוך אמת של תורה, מצד הגבורה של הימים הנוראים, כי היחידה שעל ידה נשיאת החטא, תתגלה בימים שעד יום הכפורים מתוך צד היראה שהיא גבורה במלוי כזה, "גימל בית ואו ריש הא" = 1024, הרומזת ליחידה. ומכאן ואילך נבאר את אמת משה שהיא נשיאת החטא ע"י תשובה הבאה בקו השמחה.
משה אמת ותורתו אמת מתך קו השמחה
חג סוכות
ולקחתם לכם ביום הראשון וגו', ומביא במדרש(תנחומא אמור כ"ב) וכי ראשון הוא (חג הסוכות) והלא ט"ו הוא, אלא ראשון לחשבון עונות. ומפרש מדרש זה הרב לוי יצחק מברדיצ'וב, כי עד כאן בראש השנה ויום הכפורים עשו תשובה מצד היראה לכן נהפכו להם זדונות לשגגות, אבל בחג הסוכות כשנוטלים את ארבעת המינים, התשובה היא מתוך שמחה, לכן זדונות נהפכים לזכויות, וזהו לחשבון עונות, שעונות נהפכים לזכויות.
וכל זה על ידי השמחה שפורצת גדר וגורמת למחיצות שבין אדם לחברו להישבר, כמשל ארבעת המינים המורה על האחדות, הנה חשבון ארבעת המינים, אתרוג לולב הדס ערבה = 1024, אך עתה מחילת החטא היא מתוך שמחה ואחדות, והופכת הזדונות לזכויות.
שמחת תורה
הנה בשמחת תורה אנו מסיימים את התורה בתיבות, לעיני כל ישראל, באות ל, לאחר מכן מתחילה התורה, בראשית, באות ב, הרי לנו לב, ובהמשך סדר הבריאה נמצא לב פעמים שם א-להים, הרי לב פעמים לב עולה חשבון 1024, והוא ענין גלוי היחידה שהיא אמת משה כפי שביארנו את התיבות "ואם אין מחני נא מספרך", שהוא ענין שקול לסיום התורה בתיבות "לעיני כל ישראל", כפירוש רש"י "שנשאו לבו לשבור הלוחות".
שבת בראשית
הנה בבראשית פרק ב, פסוק כ"ה נאמר ערומים וגו' ולא יתבששו, הנה יתבוששו עולה חשבון 1024, המורה ענין היחידה, ולמה כאן אומר "לא יתבששו", בשלילה. אך העניין הוא כי לפני חטא אדם הראשון קיבלו כל ההמשכות ללא ממוצעים, כפי שפירות ארבעת המינים מקבלים, שכל שאר הפירות גידולם על ידי מלאך, דהיינו המזל המכה בכל עשב ואומר לו גדל. היוצאים מן הכלל זה הם ארבעת המינים הנקראים על שמו של הקב"ה, ומקבלים שפע ההמשכה ישירות ממנו יתברך. לכן בארבעת המינים חשבון שמותיהם 1024 המורה על תוקף ההמשכה שהיא פי 1024 יותר מאילו היו מקבלים ההמשכה על ידי ממוצעים, כמו עכשיו לאחר חטא אדם הראשון.
לכן מדגישה התורה ואומרת "לא יתבוששו", לומר שההמשכה לפני החטא היא לא על ידי ממוצעים, וממוצעים אלה שהם כנפי המלאכים במרכבות. הנה במרכבת יחזקאל פרק א' פסוק ו' פירש רש"י כי לכל מרכבה יש 256 כנפים, שהם הממוצעים, והיות ויש ארבעה עולמות, אצילות בריאה יצירה ועשיה, ובכל עולם יש מרכבה(תניא אגרת הקודש כ', בענין ובמלאכיו ישים תהלה), לכן מספר הממוצעים הם ארבעה פעמים מספר כנפי המרכבה, עולה חשבון 4 * 256 = 1024, לכן כל אמת משה היא, שנקבל תוקף ההמשכה ישירות מהקדוש ברוך הוא בכבודו ובעצמו, וכמאמר הנביא, "ולא יכנף עוד מוריך והיו עיניך ראות את מוריך", רואות חשבון 613, כי שמיעה היא על דבר רחוק, ועל ידי ממוצעים, וראיה (רואות) היא באופן ישיר, לרמוז שההמשכה תהיה ללא ממוצעים (כנפים), אלא מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, ע"י קיום תרי"ג מצות רצונו בשלמות, בביאת משיח צדקינו תכף ומיד ממש.